Le texte Le vocabulaire Les révisions
Meguilah
Daf 22a
הלכה: כָּל הַלַּיְלָה כָּשֵׁר לִסְפִירַת הָעוֹמֶר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. מְהָחֵל לִקְצוֹר תָּחֵל לִסְפּוֹר. מֵעַתָּה יֵצֵא לוֹ חוּץ 22a לִתְחוּם כֵּיוָן שֶׁחֲשֵׁיכָה יַתְחִיל לִקְצוֹר. אֵיפְשַׁר לוֹ לְכַווֵין. לְפִיכָךְ כָּל הַלַּיְלָה כָשֵׁר.
Traduction
Toute la nuit est propre pour compter l’omer (l’intervalle de Pâques à Pentecôte). Cet avis, dit R. Yohanan, doit émaner de R. Eliézer b. R. Simon, qui conclut (111)B., Menahot 66a. des termes bibliques (Dt 16, 9): au commencement de la moisson,... tu commenceras à compter, que ces 2 actes auront lieu ensemble. Aussi dès la fin du 1er jour de fête (de Pâques), on va à l’extrémité de la limite shabatique, afin d’en sortir dès la nuit et pouvoir aussitôt moissonner; or, il est impossible de connaître le moment initial précis de la nuit; voilà pourquoi il est déclaré que toute la nuit y est apte.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כל הלילה כשר לספירת העומר. כשם שקצירה כשר כל הלילה כך נמי ספירה וכדמוקי לה ר' יוחנן להמחני' כרבי אלעזר בר' שמעון דדריש לה לקרא מהחל חרמש בקמה תחל לספור מלמד שקצירה וספירה בלילה. והבאה ביום דכתיב מיום הביאכם והלכך קצירה וספירה שוין הן שיהו כשרין כל הלילה וכדמסיק ואזיל מעתה יצא לו חוץ לתחום וכו'. כלומר יצא לו מבעוד יום סמוך לתחום כדי שיכול לצאת חוץ לתחום מיד משחשיכה ויתחיל לקצור דהא מכיון דאמרת דעיקר מצות קצירה בלילה היא וזמן ספירה היא ג''כ בתחלת הלילה והואיל ואמרי' נמי דזמניהם שוין הן מעתה מנא לך דכשר כל הלילה דלמא מצותו להקדים ג''כ לקצירה בתחלת הלילה ויחשיך סמוך לחוץ לתחום כדי שיתחיל לקצור משחשיכה מיד:
אפשר לו לכוין. בתמיה וכי היאך אפשר לכוין ולצמצם השעה בתחלת משחשיכה ולפיכך אמרו חכמים כל הלילה כשר לקצירה ולספירה ובלבד שלא יהא ביום דזהו נקצר שלא כמצותו וס''ל לר''א בר' שמעון דפסול כדלקמן בברייתא:
הָיָה מַקְרִיב מִנְחַת הָעוֹמֶר וְנִטְמֵאת בְּיָדוֹ. אוֹמֵר וּמְבִיאִין לוֹ אֲחֶרֶת. וְאִם לָאו אוֹמְרִים לוֹ. הֲוֵי פִיקֵחַ וּשְׁתוֹק. הֲוֵי פִיקֵחַ וּשְׁתוֹק. דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. לְעוֹלָם אוֹמְרִים לוֹ. הֲוֵי פִיקֵחַ וּשְׁתוֹק. שֶׁאֵין עוֹמֶר שֶׁנִּקְצַר שֶׁלֹּא לְמִצְוָתוֹ כָּשֵׁר. סָבַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן. שֶׁאֵין הָעוֹמֶר בָּא מִן הָעֲלִייָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אַתְיָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן כְּשִׁיטַּת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ שֶׁלְאָבִיב. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה. כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶיפְשָׁר לָהּ לֵעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. וְכָל מְלָאכָה שֶׁאֵי אֶיפְשָׁר לָהּ לְהֵיעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת׃ וְהָא תַנִּינָן. מַעֲשֶׂה שֶׁעָֽבְרוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים זוּג וְעִיכְּבָן רִבִּי עֲקִיבָה בְלוּד. מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ אַרְבָּעִים זוּג. אֲבָל אִם הָיָה זוּג אֶחָד לֹא הָיָה מְעַכְּבוֹ.
Traduction
Si au moment d’apporter l’offre de la 1re gerbe, elle devient impure entre les mains, on dira à cet homme d’en offrir une autre; s’il n’en a pas d’autre, on lui dira d’avoir l’habileté de se taire (au besoin, elle sera valable), selon l’avis de Rabbi; R. Eliézer b. R. Simon est toujours d’avis (en cas d’impureté) d’accepter la gerbe coupée en premier lieu, car celle qui n’aurait pas été coupée selon les règles exigibles (avant le jour) serait impropre, et il est d’avis de ne pas pouvoir prendre de gerbe au grenier (prête d’avance) pour l’omer. Rabbi dit: cet avis de R. Eliézer b. R. Simon est conforme à celui de R. aqiba, le maître de son père, car il a été enseigné ailleurs (112)(Shabat 19, 1).: En règle générale, selon R. aqiba, pour tout travail que l’on a pu faire la veille du samedi, on n’interrompt pas le repos shabatique; au cas contraire, on le rompt. Mais n’a-t-on pas dit d’autre part (113)(Rosh Hashana 1, 5), ci-dessus, p. 68. que lorsqu’il arriva à plus de 40 couples (de témoins) de venir attester la néoménie, R. aqiba les arrêta à Lod? (N’est-ce pas une preuve du respect shabatique, bien que l’on n’ait pas pu faire ce travail la veille?) -Non, c’est parce qu’il y avait 40 couples (inutiles); mais il n’aurait pas arrêté un couple seul (utile).
Pnei Moshe non traduit
היה מקריב וכו' ומביאין לו אחרת. אפי' היא עדיין במחובר קוצרין וטוחנין אותה ביום ומביאין שלא יאמרו מותר להקריב מנחה טמאה ואפי' דיחיד:
שאין העומר בא מן מה שיש לו בעלייה. שצריך שיהא נקצר כמצותו בלילה דוקא אתיא דר''א בר''ש בשיטת ר''ע רבו של אביו וכו'. דאמר בפ' ר''א דמילה כל מלאכה וכו' וכיון דקי''ל קצירת העומר דוחה את השבת ע''כ נמי דנקצר ביום פסול דאי כשר א''כ אפשר לעשותה מע''ש ואמאי דחיא שבת והא תנינן פ''ק דר''ה מעשה וכו' ועיכבן ר''ע בלוד וקס''ד משום חילול שבת בלחוד הוא דעוכבן לפי שהעדים מחללין את השבת מהלך יום ולילה להעיד על החדש והאי נמי א''א לעשות מע''ש היא ואמאי עיכבן ר''ע:
מפני שהיו מ' זוג. עיכבן שלא יחללו כולן שבת דשלא לצורך הוא בכולן ומיירי שבאו כולן זה אחר זה וכדפרישית בר''ה שם שאם באו כולן כאחד לא היה מעכבן משום דאפשר שלא ימצאו עדותן מכוונת אלא בזוג אחד מהן וכדמסיים ואזיל אבל אם היה זוג אחד לא היה מעכבן וכן נמי אם היה באין כולן כאחד ומטעמא דאמרן:
קְצִירַת הַיּוֹם מָה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כִּקְצִירַת הַלַּיְלָה אוֹ כְּבָא מִן הָעֲלִייָה. אִין תֵּימַר. כִּקְצִירַת הַלַּיְלָה. אַשְׁכַּחָת אֶמַר. הָדָא פַלְגּוּ בִּין רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן וּבֵין רַבָּנִן. דְּרַבָּנִן אָֽמְרִין. קְצִירַת הַיּוֹם כִּקְצִירַת הַלַּיְלָה. וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵין קְצִירַת הַיּוֹם כִּקְצִירַת הַלַּיְלָה. אִין תֵּימַר. כְּבָא מִן הָעֲלִייָה. אַשְׁכַּחָת אֶמַר. תַּרְתֵּין פַּלְגָּווָן בִּין רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן וּבֵין רַבָּנִן. דְּרַבָּנִן אָֽמְרֵי. קְצִירַת הַיּוֹם כִּקְצִירַת הַלַּיְלָה. וְרִבִּי לָֽעְזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵין קְצִירַת הַיּוֹם כִּקְצִירַת הַלַּיְלָה. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. הַבָּא מִן הָעֲלִייָה כָּשֵׁר. וְרִבִּי לָֽעְזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַבָּא מִן הָעֲלִייָה פָּסוּל.
Traduction
Si la gerbe d’omer a été accueillie le jour, comment est-elle considérée? Est-elle aussi valable que si elle a été coupée la nuit, ou est-ce comme si elle venait du grenier? Or, la différence réside en ceci: si elle ressemble à une gerbe coupée la nuit, on trouvera que la discussion entre R. Eliézer b. R. Simon et les autres sages réside en ce que ces derniers assimilent la coupe faite le jour à celle de la nuit, ce que R. Eliézer b. R. Simon n’admet pas; si au contraire on considère cette gerbe comme prise au grenier, on trouvera deux points de litige entre R. Eliézer b. R. Simon et les autres sages, d’abord la question d’assimilation d’une coupe faite le jour à celle de la nuit; puis, au sujet de la prise du grenier, les rabbins l’admettent comme valable, et R. Eliézer b. R. Simon la repousse comme impropre – (114)Suit un passage traduit (Rosh Hashana 1, 8), ci-dessus, p. 72..
Pnei Moshe non traduit
קצירת היום. בעומר:
מה אתעבד לה. אם כשירה בדיעבד כקצירת הלילה לכתחלה או את עביד לה שהוא כבא מן העליה:
אין תימר וכו'. כלומר דמהדר הש''ס דמאי נ''מ בזה דבין כך ובין כך תליא בפלוגתא דר''א בר''ש ורבנן דאם תאמר כקצירת הלילה היא בדיעבד א''כ הדא פליגו ה''ז בפלוגתא דר''א בר''ש ורבנן כדלעיל ואם תאמר שהוא כבא מן העלייה. א''כ אשכחת אמר תרתין פלגוין וכו' דאשכחן דבתרתי פליגי כדאמרינן לעיל סבר ר''א בר''ש שאין העומר בא מן העליה. וא''נ אפשר לומר דזה הכל מן הבעיא היא אם בדיעבד נמי פסול מן העלייה לר''א בר''ש כקצירת היום אליביה וא''כ אשכחת אמר דבתרתי פליגי והיינו הך וכדאמרן:
Meguilah
Daf 22b
משנה: בְּנֵי הָעִיר שֶׁמָּֽכְרוּ רְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר לוֹקְחִין בְּדָמָיו בֵּית הַכְּנֶסֶת. בֵּית הַכְּנֶסֶת לוֹקְחִין תֵּיבָה. תֵּיבָה לוֹקְחִין מִטְפָּחוֹת. מִטְפָּחוֹת לוֹקְחִין סְפָרִים. סְפָרִים לוֹקְחִין תּוֹרָה. אֲבָל אִם מָֽכְרוּ תּוֹרָה לֹא יִקְּחוּ סְפָרִים. סְפָרִים לֹא יִקְחוּ מִטְפָּחוֹת. מִטְפָּחוֹת לֹא יִקְחוּ תֵּיבָה. תֵּיבָה לֹא יִקְחוּ בֵּית הַכְּנֶסֶת. בֵּית הַכְּנֶסֶת לֹא יִקְחוּ אֶת הָֽרְחוֹב. וְכֵן בְּמוֹתְרֵיהֶן.
Traduction
Si des habitants ont cédé la place publique de la ville (où l’on prie à certains jeûnes), on achètera une synagogue avec l’argent de la vente. Pour une synagogue vendue, on achètera une estrade d’office (115)On ne fera des échanges qu'à un degré supérieur de sainteté.; pour une estrade vendue, on se procurera des manteaux de la Loi; contre la vente de ces objets, on acquerra des rouleaux bibliques; contre la vente de ceux-ci, on achètera des rouleaux du Pentateuque. Mais à l’inverse, contre la vente d’un rouleau du Pentateuque, on ne devra pas acheter de rouleaux bibliques (moindres); contre ceux-ci, on n’achètera pas de manteaux de la Loi; contre ceux-ci, on n’achètera pas d’estrade; contre celle-ci, on n’achètera pas de synagogue; et enfin contre celle-ci, on n’acquerra pas la place publique de ville. De même, si en cas d’échange il y a un reliquat, on ne l’emploiera pas à acquérir une sainteté de moindre degré.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בני העיר שמכרו רחובה של עיר. ס''ל להאי תנא דמתני' דרחובה של עיר יש בה קדושה מפני שמתפללין בה בתעניות ולפיכך לוקחין בדמיה בית הכנסת ובגמרא אמרו דהאי סתמא דמתני' יחידאה היא אבל חכמים אומרים דאין ברחובה של עיר משום קדושה שאינו אלא אקראי בעלמא:
בית הכנסת. שמכרו:
לוקחין בדמיה תיבה. והוא מקום שמניחין בו ס''ת ושאנו קורין ארון והוא קדוש יותר מבה''כ. ודוקא בה''כ דכפרים הוא דמצו מזבנו לה אבל בה''כ דכרכין מכיון דמעלמא קאתו לא מצו מזבנו לה דהוה לה דרבים:
לוקחין מטפחות. של ס''ת דקדושי טפי:
מטפחות לוקחין ספרים. נביאים וכתובים:
אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים וכו'. משום דמעלין בקדש ולא מורידין:
וכן במותריהן. אם לקחו ספרים במקצת הדמים מן המטפחות שמכרו או שלקחו תורה ממקצת הדמים של הספרים לא יקחו מן המותר דבר שקדושתו פחות הוא. וכל הדברים הללו לא נאמרו אלא כשלא מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אבל אם מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אפילו לקנות בהדמים שכר לשתית מותר:
הלכה: בְּנֵי הָעִיר שֶׁמָּֽכְרוּ רְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי מְנַחֵם בֵּירִבִּי יוֹסֵה הִיא. דְּרִבִּי מְנַחֵם בֵּירִבִּי יוֹסֵה אָמַר. רְחוֹבָהּ שֶׁלְעִיר יֵשׁ לָהּ קְדוּשָּׁה. שֶׁכֵּן מוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרִין בּוֹ בָרַבִּים. בְּרַם כְרַבָּנִן. עָשׂוּ אוֹתוֹ כְּחַרְחֵק אַרְבַּע אַמּוֹת.
Traduction
R. Yohanan dit: l’avis exprimé dans la Mishna doit émaner de R. Menahem b. R. Yossé, d’après lequel la place publique des villes comporte un certain degré de sainteté, puisqu’il arrive parfois d’y apporter le rouleau de la loi pour le lire en public; selon les autres sages, le seul respect de la place publique consistera en ce qu’après y avoir prié, on devra s’éloigner de cette place d’au moins 4 coudées (avant de cracher, ou de déposer une immondice) – (116)Suit un passage traduit (Berakhot 3, 5), fin..
Pnei Moshe non traduit
גמ' אמר ר' יוחנן דר' מנחם בר' יוסי הוא. הא דקתני מכרו רחוב' של עיר וכו' אתיא כר' מנחם בר' יוסי בתוספתא פ''ב דאמר רחובה של עיר יש לה קדושה וכו' כדפרישית במתני':
ברם כרבנן עשו אותו כהרחק ארבע אמות. כלומר אין בה קדושה אחרת אלא לענין הרחקת ארבע אמות שלא ירוק אחר שהתפלל לפניה וכדר' ירמיה לקמן. וגרסי' להא בפ''ג דברכות בהלכה:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בָּעֵי. קְצִירַת הָעוֹמֶר מָהוּ שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת בַּיּוֹם. הָתִיב רִבִּי אַבַּיי. וְהָא תַנִּינָן. מִצְוָתוֹ לִקְצוֹר בַּלָּיְלָה. נִקְצַר בַּיוֹם כָּשֵׁר וְדוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת׃ וְלֹא קִבְּלֵיהּ. אָמַר רִבִּי אָחָא. חָזַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִן הָדָא. כֵּיוָן 22b שֶׁחֲשֵׁיכָה אָמַר לָהֶן. בָּא הַשֶּׁמֶשׁ. אוֹמְרִים הֵין. בָּא הַשֶּׁמֶשׁ. אוֹמְרִים הֵין. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם לַלַּיָלָה. כְּבָר הוּא אָמוּר. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְייָן לַלַּיְלָה תְּנֵיהוּ לַיּוֹם. דָּבָר שֶׁהוּ דוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת בַּיּוֹם מַכְשִׁירָיו מָהוּ שֶׁיּדְחוּ אֶת הַשַּׁבָּת בַּלַּיְלָה. וְהָא תַנִּינָן. הֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂי חֲבִיתִּין לַעֲשׂוֹת חֲבִיתִּן׃. תִּיפְתָּר בַּחוֹל. תַּנָּה רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. זֶהוּ סֵדֶר תָּמִיד לַעֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ. בֵּין בַּחוֹל וּבֵין בַּשַּׁבָּת. וְהָא תַנִּינָן. קְצָרוּהוּ וּנְתָנוּהוּ בְקוּפּוֹת וְהֱבִיאוּהוּ בָעֲזָרָה וְהָיוּ מְהַבְהֲבִין אוֹתוֹ בָאוּר [כְּדֵי לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת קָלִי.] אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בַּמִּצְוָה אוֹמְרִים לוֹ. מְרוֹק. הָתִיב רִבִּי יוּדָן קַפּוֹדָקַּייָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. הַגַּע עַצְמוֹךְ שֶׁבָּא מִן הָעֲלִייָה. מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הִתְחִיל בַּמִּצְוָה אֵין אוֹמְרִים לוֹ. מָרֵק. הָתִיב רִבִּי יַעֲקֹב בַּר סוֹסַי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. וְהָא תַנִּינָן. שֶׁעַל מַהֲלַךְ לַיְלָה וָיוֹם מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת וְיוֹצְאִין לְעֵדוּת הַחוֹדֶשׁ. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁהַיּוֹם צָרִיךְ לְלַיְלָה וְהַלַּיְלָה צָרִיךְ לְיוֹם כְּמִי שֶׁכּוּלּוֹ יוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. וְלֹא לְמַפְרֵיעוֹ הוּא קָדֵשׁ. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא קָדֵשׁ לְמַפְרֵיעוֹ הוּא יוֹם הוּא לַיְלָה.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ר' שמעון בן לקיש בעי וכו'. כל זה עד סוף הפרק גרסינן להא לעיל בספ''ק דר''ה ושם פירשתי באר היטב עם כל השייך להאי עניינא וע''ש:
הדרן עלך הקורא את המגילה
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source